קווים קצרים לדמותו של המחבר

הגה"ק רבי דניאל פריש בעל מתוק מדבש זצוק"ל

הגאון המקובל רבי דניאל פריש זצוק"ל, ניכר היה כאילו נחצבה דמותו מתוך אבני חומות ירושלים. צורתו המאירה, עטורה בבגדי השיראין הירושלמיים, מטעה כאילו וכאן ניטעו חייו, כאן נולד, כאן גדל וכאן צמח, אך לא כן הם פני הדברים.

מקור מחצבתו
"בבית קטן בעיר נאנאש שבהונגריה, התגורר הצדיק המופלא רבי דניאל פאלאטשעק זצ"ל, שהעמיד משפחה לתפארת. בוקר אחד, קרא לאשת נכדו רבי נפתלי הירצקא, ואמר לה משהו בסודי סודות ואחר נפרד ממנה. הנכדה שבה לביתה ולא הסכימה לגלות לאיש מה לחש לה הסב.

לא עברו ימים מרובים והסבא רבי דניאל הסתלק מהעולם בפתע פתאום. העיירה נאנאש התאבלה קשות על האיש שעבד את קונו מאז ומעולם. אחר ההלוויה פתחה הנכדה את סגור לבה ושחה לבני משפחתה את הסוד הנורא: אותו בוקר קרא לי הסבא ואמר לי כדברים הללו: 'חיי עלי אדמות עומדים לקראת סיומם. בעוד מספר חודשים אאלץ להיפרד מכם וללכת בדרך כל האדם. באותו פרק תלדי בן בעל נשמה גבוהה שיאיר את עיניהם ולבם של ישראל! בקשתי ממך, שתעניקי לבנך את שמי 'דניאל' ויהיה זה עבורו טובה גדולה!' לא רציתי להאמין לדברים, סיימה בקול בוכים, ולכן לא אביתי לגלות את דבריו. אבל הנה עיניכם רואות כי התקיימה נבואתו הראשונה. עתה נמתין לנבואתו האחרונה...
ואכן בן נולד לרבי נפתלי הירצקא ולזוגתו. ויקרא שמו בישראל: דניאל. הלא הוא רבינו הגאון הצדיק רבי דניאל פריש, שכדברי זקנו אשר נתקיימו במילואם כאשר נראה אכן לעין כל שזכה להאיר את עיניהם ולבם של ישראל בשלל חיבוריו הגדולים והמאלפים שהפיץ בכרם בית ישראל, ובמסירות נפשו למען קדושת נפשות ישראל".

ממעלליו יתנכר נער
בגיל שלוש, נפטרה עליו אמו. אביו נישא בשנית, אך אז, בהיותו בן 9, פרצה השואה האיומה. ואביו נלקח בעל כרחו לשרת בשדה הקרב, והאם החורגת השתדלה בכל כוחה להעניק להם גם את האבא שכעת לא נמצא.
אחיו של מורינו רבי דניאל, סיפרו עליו כי לא היה נער רגיל. כמעט ולא עניינו אותו משחקי הילדים. בערה בו תשוקה לספרי קודש ולסידור התפילה. היינו מלאי יגון שאמא נפטרה, אך בעוד שאנחנו מנסים להשכיח זאת על ידי משחקי ילדות בהפסקות, הוא עצמו הסיח את יגונו בלימוד משניות בעל פה ובהשתפכות הנפש בתפילה. שוב ושוב שמענו מיהודים שונים שדניאל אינו נער רגיל, הוא ודאי יצמח לעתיד כאחד מגדולי ישראל".
בשואה התרחשו עמו נסים עצומים ממש, בגדר שלמעלה מדרך הטבע, לעומת בני משפחתו, ובייחוד בני עמו, כאשר לא פעם כבר נחשב בין המתים. אך גם כאן נתעורר בקרבו רוח של אהבת תורה שיקדה בלבו, למרות השנים האיומות שעבר. האם וילדיה החורגים החליטו לשוב לנאנאש. את האב לא ראו מזה שנים, מאז נלקח למחנות העבודה. אין להם מושג מה איתו. היו מהשרידים שנתפסו לייאוש, היו שהסתובבו בחוסר מעש, אך הנער דניאל חיפש דבר אחד. ספרים! הוא הלך לבית המדרש שלא נחרב, אבל היה נעול על מנעול ובריח. בדרך-לא-דרך מצא דף או שנים קרועים מספר הזוהר, וממש עָט עליהם כאיש צמא במדבר על מים חיים. מאז - כך אמר - נקשרה נפשו עם הזוהר הקדוש.

 

ברבות הימים הוסיף על עמלו בעסק התורה, ענין עריכת סיגופים ותיקוני נפש המובאים בספרי המקובלים. את הכל קיים בהצנע לכת אלא שנתפס 'בקלקלתו' בעת שקיים בעצמו פעם אחת ענין מתיקוני גלגול שלג.
לאחר שנה מנישואיו, בעודו מקדיש את רוב שעות היממה ללימוד ביגיעה בכולל אונגארין, נקרא אל רבו הגה"ק מתולדות אהרן בעל דברי אמונה זצוק"ל וזה הורה לו לאחוז במלאכת הקודש, להחדיר אמונה ויראת שמים בלבבות צאן קדשים, לימים גם חיבר את הספרים הנודעים 'ימי הבחרות' למשימת התעלותם בקודש של פרחי וצעירי עם סגולה ו'יום החופה' הכולל ענינים נשגבים הנחוצים לידיעת  חתן וכלה לתועלת מטרת הקמת בית נאמן בכרם בית ישראל. כל ימיו אף השפיע על נערים וחתנים שהגיעו אליו מכל העולם לשמוע ממנו דברי הדרכה לפני הבר מצוה ולפני יום החופה. אגב, רוב ספרי המוסר שכתב, נערכו בשעה שסעד את ארוחתו הדלה.
במשך השנים עלה ונתעלה כאחד מבני עליה כאשר סדר יומו מתחיל בתיקון חצות וכל ימיו ולילותיו מוקדשים לעבודת ה'.

העסק בנסתרות
"עוד מימי צעירותו כאשר ברוב היום עסק בנגלה, בערה נפשו במסתרים ובלע בצימאון קודש דפים שלימים מספר הזוהר הק' והתיקונים, ולאחר מכן בלימוד 'עץ חיים' ושאר ספרי המקובלים. בעודו בן עשרים ושבע שנים כבר רשם במחברותיו פירוש לספר יצירה, כשבהקדמה הוא מתאונן כדרכו בכל חיבוריו ומבכה מרות את שפל מצבו ואת העובדה שהוא עצמו צריך לתקן עוד הרבה. כנגד כל ספר קודש שהכניס בלבו הוסיף וגזר על עצמו גדרים וסייגים להתרחק מהמידות הרעות המפסידות את הדבקות. אמרו עליו ידידיו ורעיו לחכמת הנסתר כי כל התנאים שהציב הגה"ק רבי חיים ויטאל זי"ע לבא בשערי חכמה זו, אכן התקיימו בו.
נהג לפקוד רבות את ציון הרשב"י במירון ושם בהיכלא קדישא נתעלה בלימוד תורת הנסתר. אמנם ניתן להקדיש לכך יריעה שלימה רק על דבר מסירות נפשו לשהות עם זוגתו וילדיו התינוקות במקום שהיה בזמנו שומם מאנשים ועמוס ביתושים, ובלבד שנפשו תקבל פורקן והתעלות במקום שלהבת קודש זה.
במשך השנה שהה כחודשיים בציונו של הרשב"י ועסק ברוב שעות היממה בתורת הזוהר הקדוש, ואט אט החל רוח ה' לפעמו. כאשר התחיל להבין דברים שלא השכיל בהם מעודו, שערי הזוהר וספרי המקובלים נפתחו לפניו והוא חש בהם מתיקות על טבעית מוארת באור צח ובהיר.

חיבורו הגדול על הזוהר
"בימי שבתו בהיכלא דרשב"י כבר התחיל להירקם בלבו רעיון מפעלו הראשון לחבר הספר 'אוצר הזוהר', הכולל בתוכו מפתח ענק שחובק את כל חלקי ספר הזוהר ומראה מקום לאלפים בערכים נשגבים שבו בנגלות ובנסתרות. עריכת הספר היתה מלאכת אמן ממש ומאות הפנקסים שנשתיירו הימנה, מלמדים על רב היקפה והדר גאונה. כך גם החל להתרקם בלבו הרעיון הטהור לכתוב ולהוציא לאור את חיבורו הגדול  'מתוק מדבש' המשמש כביאור נפלא בדרך קלה להבין ולהשכיל את משנת התנ"א רשב"י זיע"א בספרו הבהיר הזהר הקדוש, חיבור ענק זה ההולך ונפרס על פני 23 כרכים מהוה כגולת הכותרת שבין כלל חיבוריו הנעלים למטרת זיכוי הרבים.
הדבר החל כשביום אחד קרא לו מורו ורבו בעל ה'דברי אמונה' מתולדות אהרן והציג בפניו גליון גדוש בכתב יד צפוף. רבי דניאל  הביט בגליון ונתרגש. הוא הבין שהרבי כותב פירוש על ספר הזוהר. הרבי פתח ואמר: 'מקובלני מהרבי מלובלין שאמר לתלמידיו כי קודם ביאת המשיח יקום יהודי שיחבר פירוש על ספר הזוהר בדרך הפשט, ובזה יאיר את עיני ישראל המצפים לישועה. האמת לא אכחד, כי חשבתי שיהיה זה אני והתחלתי לכתוב פירוש כפי שרואות עיניך. אמנם אני רואה שאין כוחותי עוד במותני. הנני מבקשך אפוא למנותך שליח לדבר זה. לכתוב פירוש השווה לכל נפש שיפתחו את שערי הזוהר'.
רבי דניאל שנפשו כבר נכספה לכך עוד לפני כן, הנהן בראשו לאות הסכמה, והרבי החל מונה באוזניו כמה מעלות טובות שחפץ שיהיו כלולים בפירוש זה. מורינו רבי דניאל אשר השאיר אחריו מדפים עמוסים בכתבי יד, מצאנו באחד מהם כתוב כדלהלן: 'רבינו זי"ע בעל ה"דברי אמונה" התחיל לעשות פירוש על הזוהר הקדוש בשנת תשל"ח, ואחר כך אמר שכנראה אינו לפי כוחו וביקש ממני שאשתדל בזה. אמנם לא התחלתי בו עד שנת תשמ"א בערך, עד שהקב"ה סייעני בו והוצאנו לאור את כל ספרי הזוהר בכ"ב כרכים, משנת תשנ"א עד שנת תשס"ב... דניאל פריש".
לשם תחילת עריכת הביאור בפועל, עבר מחדש על כל כתבי האריז"ל יחד עם חברים מקשיבים. וכמו כן חבר אל מקובלי ירושלים הנודעים ובמהלך שש שנים עבר סיכם לעצמו את רוב כתבי האריז"ל.

מלאכת הקודש
יודעי דבר העידו שלא היתה זו כתיבה גשמית כלל. בן-אנוש עם פרקי ידיים מעוותים שכאלו, בקושי יכול לכתוב כמה אותיות ואילו הוא שפע חיבורי קודש. בחדר זה הוא למד וישן וכתב בלי סוף. ישן שעות מועטות ביממה וביתר הזמן ישב למרגלות הררי ספרים וכתב בלי סוף. הוא לא כתב ב'השבעת הקולמוס' כפי שרבים סוברים - אמר אחד מגדולי ירושלים - אלא בהשבעת הזמן. כל שנייה שלו היתה קודש לעבודת ה'. בזמן שרוב האנשים מכלים ימיהם לריק, הוא כתב עשרות ספרים.
אחר כל כרך היה נכנס בחרדת קודש אל משלחו הרבי מתולדות אהרן זצ"ל כדי לומר לו: עשיתי ככל אשר ציוויתני. אבל היתה לו מטרה נוספת בביקורו, כי הרבי היה נוטל את הספר מעיין בו, נועץ בו מבטים נוקבים ואז קורא בלהט: אבל אם יש מחשבה אחת שלא לשם שמים אין זה שווה כלום! כלום!
מורינו היה נוטל את המילים, מכניסן לתוך לבו, ומתיישב בשברון לב לכתוב את הכרך הבא"...
מספרים בני הבית על אירועים שונים ומיני הפרעות רבות מני ספור שתקפוהו בעת עסקו בחיבורו המאלף על הזוהר הקדוש, כמו תאונת דרכים, התמוטטות, חולשות קשות, ההרגשה בביתו היתה במהלך השנים שבין תשנ"א לתשס"ב שאבא ממש נלחם כנגד הטבע. כל כרך שהוציא, היה גורם לו לחולשה נוספת...
"ומרגלא בפומיה דרב הוא מורינו זצ"ל, שהמילים האלו רצו"ן, נוצ"ר, צנו"ר – עומדים לנגד עיניו ומלווים אותו כל חייו, כלומר כשאדם נכנע ועושה עצמו צנו"ר אל הרצו"ן העליון, ממילא הוא נצו"ר מכל רע".
ואכן זכה רבינו בכח זה להתגבר על כל מעללי הסט"א, ולצאת ביד רמה לזכות את ישראל בחיבורו הרם שנתקבל בתשואות חן ובשמחה רבה בכל תפוצות ישראל .

 

בואו להיות שותפים בגאולה

מרכז מתוק מדבש  מתוק מדבש רבי שמעון בר יוחאי מירון  זוהר הקדוש  האדרות   אדרא רבא אדרא זוטא  הפצת הזוהר הוצאה לאור של הזוהר הקדוש   רבי דניאל פריש   בעל מתוק מדבש   המקובל הרב פריש  רבי חיים ויטאל האר"י הקדוש  כתבי האר"י

כל הזכויות שמורות

מרכז מתוק מדבש רח' אשלג 9' ת.ד. 5315 ירושלים

טלפון 02-50-222-33 פקס 02-50-232-51

mothekmidwash@gmail.com

All rights reserved
Center "Matok Midvash" 9 Ashlag St. POBox 5315 Jerusalem
Telephone +972 2-50-222-33 Fax +972 2-50-232-51