וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים.
הצדיקים השרויים בייסורים הם המתחברים עם השכינה ושותפים בצערה.
למה אנחנו צריכים להדבק בצדיקים.
תחילה בשביל להבין מאמר הזוהר הקדוש הזה ועוד רבים בכלל, צריך לדעת מה הפירוש של המילה "שכינה", וכמו שביארנו במאמר בפרשת ויצא, ה"שכינה" היא כללות נשמות ישראל, כמו שנאמר (שמות כ"ה, ח'); ”וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים“ אך להבין המהות הפנימית של מושג זה תדע שהשכינה היא כבוד ה', והנשמה שהיא חלק א-לוהי מה' היא הכבוד של האדם, כי בלי נשמה האדם הוא רק בשר ודם ויש הרבה בעלי חיים שהם גם בשר ודם, אבל אין להם נשמה, אין להם כבוד.
וכשאנו מדברים על כבוד, חשוב להדגיש שאין כוונתנו לכבוד שעושים לאדם ברחוב, או בשכונה שמתפעלים ממנו, זה לא כבוד, זה כבוד מצד הפסולת שיש לאדם תאווה שיכבדו אותו ויתפעלו ממנו. ועל זה נאמר: (ישעיהו מב) : אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים. זהו הכבוד של פסלים, של אלילים וכדו'.
אלא הכבוד האמיתי של האדם הוא הנשמה שלו, והייעוד שלה הוא להתנאות לפני הקדוש ב"ה בתורה ובמצוות, וכשהכבוד הזה עולה כך גם השכינה הקדושה שהיא כבוד ה' בעולם עולה. ואפשר להרגיש את זה בחוש, שכאשר הגויים מבזים, או רוצחים חלילה יהודי, כל יהודי מרגיש את זה כאילו פגעו לו בכבוד שלו, תלוי עד כמה הוא מזוכך, כי ככל שיהודי יותר מזוכך וקדוש, כך הוא מרגיש בצערם של ישראל, שהוא בעצם הכבוד של ה'. וזה השכינה שהיא בגלות היא מושפלת, כי קרנם של ישראל אינה מרוממת והגויים מבזים אותנו ואומרים אם כך מה שאתם קוראים לו א-לוהים בחר בכם, אם כן מדוע אתם כל כך שפלים בעולם, כמו שכתוב (תהילים מב) : באמרם אלי כל היום איה א-לוהיך. ולכן כפי שיעור כבודם של ישראל, כך הוא כבוד ה' בעולם.
וכמו שאמרנו שאלו המזוככים ביותר הם הצדיקים, הם אלו המרגישים בצער השכינה הכי הרבה והם סובלים איתה הכי הרבה, כי הצער שהם מרגישים גדול פי כמה מכל צער שמרגיש יהודי אחר, כי לפי מעלתם וקדושתם, צער השכינה היא כמו הצער שלהם.
ועל ידי שמרגישים את צער השכינה שהיא כאמור כללות נשמות ישראל, על ידי זה נעשה ייחוד. ולכן ראוי לכל אחד להתקרב לצדיקים ולהכלל בהם, כי הם המייחדים את שמו באהבה.
ממשיך הזוהר הקדוש ומגלה לנו: שזאת האהבה, היא האהבה שה' יתברך רוכש כלפי עמו, כאהבת אב לבנו, ולכן כל צער וכל פגם באהבה הזאת מורגש היטב בעולמות העליונים וכמו כן אצל הצדיקים כנ"ל. ומאחר והם קרובים יותר להרגיש תוקף האהבה והייחוד עם השכינה, אזי תפילתם תהיה נוטה יותר להיות נשמעת והם אלו היודעים לכוון ולהצדיק את ישראל תמיד לפני ה' אבינו שבשמיים.
ומעלתם של ישראל היא השכינה שהיא כאמור כבוד ה' וכבוד נשמת ישראל, נרמזת בירח, שכאשר הירח מלא, זה מרמז שמעלתם של ישראל ניכרת, וכאשר הירח חסר, מרמז על כך שמעלתם של ישראל חסרה חלילה, כי אינה מאירה.
ואנו בעזרת ה' מחכים לגאולה היא הגאולה שעליה הקדוש ב"ה גילה לנו באזני נביאיו שלעתיד לבוא: (ישעיהו ל) הָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא.
לומר לך שאלו שסבלו עם הירח בחסרונו, אותם הצדיקים שהרגישו את פגימת הירח היא צער השכינה חסרון אורה של נשמות ישראל, כך אלו המתחברים עמם יזכו לשמחה הגדולה שתהיה לעתיד לבוא כשהירח - כבודם של ישראל - יאיר כאור החמה.